צמחי מרפא

השימוש בצמחי מרפא מקובל בתרבויות ובחברות שונות בעולם, אולם היו אלה הסינים שעוד לפני כ-3500 שנים חקרו ומיפו את השפעתם לעומק של צמחי מרפא על בריאות האדם, לאחר שאיבחנו את האופן שבו בעלי חיים שונים נעזרים בצמחים על מנת להביא למרפא. לאחר מחקר ותיעוד של השפעת הצמחים השונים, פיתחו הסינים מודל של מרשמי צמחים המיועדים לטיפול בבעיות שונות. צמחי המרפא מחולקים לקטגוריות שונות עפ"י המאפיינים שלהם :

חלקי הצמח השונים -  קליפת הצמח לעומת הזרע שלו למשל, ישפיעו אחרת על הגוף – הקליפה תטפל בעור ואילו הזרע או שורש הצמח יטפלו באיברים פנימיים, יזינו וילחלחו את הגוף.

צבעי הצמחים- צמחים אדומים יחזקו את הדם ויוכלו להשפיע על זרימת הדם בגוף ועל כלי הדם, הצבע השחור ישפיע על אנרגיית הכליות, הצבע הלבן על הריאות וכו'.

טעם וטמפרטורה- גם להם חשיבות רבה בהשפעה על הגוף, למשל צמחים מתוקים מחזקים, חמוץ מכווץ וחריף מניע.

כל אלו משפיעים על אופיו של הצמח ומהווים בסיס לתיאוריית רבת שנים וניסיון שמתועדת במאות ספרים שנכתבו בנושא ומהווה גם היום דרך טיפול בטוחה ויעילה למגוון בעיות.

​

טווינא

הטווינא היא טיפול באמצעות מגע הידועה כאחת משיטות הטיפול העתיקות הקיימות ברפואה הסינית, והשפעתה על הרפואה במזרח רבה. ממנה פיתחו היפנים את טיפולי "השיאצו". הטווינא נועדה בעיקר לטיפול בבעיות אורטופדיות או בכאבי שרירים (על כן, אין זה מקרי שיש המכנים את הטיפול "פיזיותרפיה סינית"), אך היא אפקטיבית גם לבעיות עיכול, קשיים במערכת הנשימה, בעיות פריון ותסמינים אחרים נוספים. הטיפול נועד להביא לאיזון האנרגיה בגוף באמצעות  מגוון של שיטות מגע בשימוש בכפות ואצבעות הידיים, הזרועות והמרפקים. בדומה לטיפול בדיקור, המגע בטווינא פועל ישירות על ערוצי האנרגיה -המרידיאנים וברוב המקרים נשלב בין שני הטיפולים. הטיפול נעשה בישיבה על כיסא או שכיבה על מיטת הטיפולים, אינו כולל שימוש בעזרים נוספים כמו שמנים ונעשה בלבוש מלא. הטווינא מתאימה לכל גיל ולמגוון רחב של בעיות. בכל מקרה מומלץ להוועץ עם מטפל מוסמך באשר להתאמה של הטווינא לבעיה הרפואית.

​

תזונה סינית

כיום קיימת תמימות דעים כי למזון שאנו צורכים השפעה מכרעת על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. תזונה מאוזנת ונכונה מחזקת ומשמרת את הגוף ומספקת לנו חיוניות ואנרגיה בחיי היום יום ומנגד, תזונה לא בריאה מחלישה את הגוף וגורמת באופן ישיר או עקיף לשורה של בעיות בריאותיות והשפעה שלילית על מצב הרוח. הרפואה הסינית ששמה דגש רב על טיפול מניעתי, רואה בתזונה חלק משמעותי בטיפול ומניעה של מחלות שונות ומהווה חלק אינטגרלי מהטיפול.

 

מה קורה כשאנו אוכלים?

לפי הרפואה הסינית לכל מאכל יש אופי אנרגטי יחודי אשר משפיע על הגוף באופן שונה. ההשפעה מתחוללת במספר מימדים מרכזיים: הראשון והמוכר הוא הטעם - חמוץ, מתוק, חריף או נייטרלי. כל אחד מהטעמים בעל השפעה אחרת על הגוף. לדוגמה: מזון חריף מגביר את חום הגוף ועלול להוביל להזעת יתר ולהופעה של צרבת. השני מתייחס לכיוון המזון בגוף – האם הוא פונה למעלה, קרי לחלק העליון של הגוף, למטה, פנימה או החוצה. השלישית, מתמקדת בצבע המזון. כל אחד מהצבעים  משוייך לאיבר אחר ברפואה הסינית ובהתאם לאבחון נדע להתאים עבורו את המאכלים הנכונים עבורו. ההתאמה של הדיאטה בטיפול היא שילוב שבין התכונות האנרגטיות של המטופל לאלה של המזון, כאשר המזון אמור לשפר ולאזן את המצב האנרגטי של המטופל. מכאן, שבראיית הרפואה הסינית, סוגי המזונות האיכותיים כמו מזון טרי ולא מעובד, או פירות וירקות, אינם מחולקים ל"טובים" או "רעים" אלה לכאלו המתאימים לבעיות מהן סובל המטופל. ישנה חשיבות רבה גם להרגלי האכילה. במהלך האכילה חשוב לשמור על רוגע ולא לאכול בחטף תוך כדי עבודה או נהיגה, ללעוס היטב ולהמנע משתיה של משקאות קרים המונעים את הפעילות הסדירה של הקיבה. חשוב לאכול ארוחות מסודרות ולאכול מזון מגוון. התאמת התזונה למטופל נעשית עפ"י אבחון אישי, ומתווספת לטיפול בדיקור וצמחי מרפא להשגת תוצאות אפקטיביות.

​​​

כוסות רוח

כוסות רוח היא אחת משיטות הטיפול האלטרנטיביות הנפוצות בהיסטוריה שהיתה רווחת בקרב חברות ועמים רבים אך כיום היא נותרה ייחודית לרפואה הסינית.

הטיפול נעשה ע"י שימוש בכוסות זכוכית (אם כי משתמשים היום גם בחומרים אחרים כמו כוסות במבוק או פלסטיק). את הכוסות מחממים על ידי אש או שאיבה ויצירה של תת לחץ בפנים הכוס והנחתה מחוממת על גבי גוף המטופל למשך 10-15 דקות. הלחץ יוצר אפקט יניקה שבה נשאב העור והרקמות אל חלל הכוס. היניקה מסייעת לזרימת הדם ואנרגיית הצ'י ותורמת לטיפול בשורה של מחלות כמו התכווציות וכאבי שרירים, בעיות נשימה והתקררות.

 

מדוע נוצרים הסימנים?

אחד המאפיינים הבולטים והמוכרים של הטיפול בכוסות רוח היא העיגולים הבולטים המופיעים על גופו של המטופל לאחר הטיפול. אלו נוצרים כתוצאה מפגיעה בכלי הדם הקטנים ויצירת שטף דם מקומי. המראה אמנם אינו מלבב אך הוא אינו מלווה בכאב ולרוב נעלם כעבור מספר ימים.